// בחירות זו חובה
17-03-2015

בכל פריים שאתם רואים בכל שנייה של כל סרט,
מישהו בחר עבורכם בדיוק את מה שתראו.
זה אחד הדברים הראשונים שבהם התאהבתי שהתחלתי לעסוק בקולנוע.

חשבתם על זה פעם?
ה-כ-ו-ל. הצבעוניות, הקומפוזיציה, השחקנים, הלוקיישן, הבגדים כל אחד מהם הוא בחירה שמישהו עשה במודע. הבמאי והצוות שלו השאירו אלפי אופציות אחרות בצד והותירו רק אחת, זו שמוצגת לראווה לפניכם.

כן, ואנחנו כצופי קולנוע נותנים לכך חשיבות. דיסציפלינה

איך אני יודע? כי אנחנו מרשים לעצמנו לנתח סרטים, לנסות להבין אותם, לתת לדברים שאנחנו רואים משמעות.
אנחנו מנסחים תובנות כי יש להן “הוכחות” בסרט. ברור לנו שזה נכון כי…. “הוא צילם אותו כל הזמן מלמטה, כי רק הבגדים של סטלה אדומים, כי בדיוק כשהוא אומר X עובר חתול שחור ברקע……” זהו תהליך שיכול לקרות רק אם מניחים שכל פרט שאנחנו רואים נבחר בקפידה ולכן הוא בעל ערך.

אז תגידו בצדק שיש מעט במאים שיודעים וגם יכולים להתעקש על כל פרט . נכון. במאים כמו אקירה קורסוואה שהיה מחכה שעות עד שהשמיים יתאימו בדיוק לחזון שלו, צ’רלי צפלין שהיה מצלם כל סצינה מאות פעמים עד שהרגיש שמיצה את פוטנציאל ההצחקה של בדיחה, הם היוצאים מן הכלל.
אבל זה לא ממש משנה. כי מרגע שאנחנו מניחים שלכל דבר שמופיע בפריים יש משמעות, אנחנו מתייחסים אליו ככזה, גם אם הוא קרה ממש במקרה.

זה מה שקורה גם בחיים.

בכל רגע אתם בוחרים, מה תלבשו, מה תגידו [או מה לא], לאן תלכו ועם מי, מה תעשו ואפילו מה תחשבו. מתוך אלפי האופציות שעומדות לרשותכם, ממש כמו במאי קולנוע, אתם בוחרים רק אחת. זו שאתם עושים.
אתם אולי לא מרגישים את הכוח הזה בידיים שלכם, פועלים מתוך תחושת חוסר ברירה, מתוך פחדים, תבניות שהשתרשו או חוסר מודעות, אבל האמינו לי גם אז אתם בוחרים.

איך אני יודע? תשאלו את האנשים הקרובים לכם. הם מנסחים את התובנות שלהם עליכם בהתאם לאופן בו אתם מתנהגים. ומאחר והם מעריכים אתכם כבני אדם חושבים ….הם מניחים שהמעשים שלכם מייצגים את המניעים והרצונות שלכם.

לכן גם כשלכאורה אתם לא בוחרים – אתם בוחרים. ואם כך, כדאי שתבחרו את מה שבאמת הייתם רוצים לעצמכם בחיים.

בחירות זו לא אופציה. זו חובה.

 

השארת תגובה

<< חזרה לרשימת הפוסטים